מסלול מעיינות רכוב על שביל העמק  זיו כרמל

סיורנו יתחיל במושב תל תאומים- בסמוך למקומה ההיסטורי של מכינת העמק יוזמת ופורצת שביל עמק המעיינות שעברה בנתיים לקיבוץ כפר רופין, נמצאים שני תילים תאומים, מכאן שמו של המושב  תל א- תום הוא תל תאומים המורכב למעשה משני תילים קטנים. כאן בתילים אלו החולשים על סביבתם ומאפשרים תצפית ושליטה באש על ישובי הסביבה-שדה אליהו וטירת צבי. נאחזו במלחמת השחרור כוחות עירקיים מחיל המשלוח שהובהל לתמוך בכוחות הערבים שפלשו לארץ ישראל . שלושה תלים חלשו על גזרת עמק בית שאן במלחמת העצמאות: תל שלם (תל רדע'ה) מדרום לטירת צבי, תל מגדע (מוג'דה) ליד שלוחות ותל תאומים (תל א-תום). התלים נתפסו על ידי לוחמי היישובים ללא קרב לאחר שחיל המשלוח העיראקי נטש אותם. לאחר מספר ימים הוחזרו הלוחמים אבל לקראת ביקור משקיפי האו"ם לקביעת הגבולות, הוחלט לתפוס אותם שוב כדי לקבוע עובדות בשטח. הכוחות לא ידעו שהעיראקים תפסו בחזרה את התלים בנגוד להסכם הפסקת האש.

אור ל-1 באוגוסט 1948 יצאו שלוש מחלקות לכבוש את התלים. מניר דוד יצאה מחלקה בפיקודו של משה שטורמן לכבוש את תל מג'דע. המחלקה נתקלה באש ממנה נהרגו משה שטורמן ומיכאל ליטבק מניר דוד. משה שטורמן נהרג בסמוך למקום בו נהרג אביו, חיים שטורמן, ב-1938.(אנדרטה לזכרו של חיים נמצאת בכניסה למושב תל תאומים, סמוך לכביש 90)

משדה אליהו יצאה מחלקה לכבוש את תל א-תום אך נתקלה באש ושניים מאנשיה נהרגו.

מטירת צבי יצאה מחלקה לכבוש את תל שלם אך נתקלה באש ונסוגה. לאור העובדה שהתלים לא נתפסו ושמשקיפי האו"ם עומדים להגיע, הוחל בהפגזת מרגמות של התלים. העיראקים נטשו את התלים בגלל ההפגזה והם נתפסו מאוחר יותר ללא קרב.

מהתצפית וסיפורי הקרב , נמשיך בנסיעה מהמושב לכביש 90, נפנה בצומת הקיבוצים לכביש המוביל לעין הנציב, שדה אליהו וטירת צבי, נמשיך בנסיעה עד לכניסה לקיבוץ שדה אליהו שם נפנה ימינה ובסמוך לשער המשק נפנה שמאלה ,נעבור ליד חוות הלולים המקומית ,ומימין נבחין בשדרת ברושים. מיד עם סיום השדרה נפנה שוב ימינה ,במקביל לריכוז קנה ופטל נפנה שוב ימינה , דרך העפר מובילה אותנו עד לעין נזם הוא החונזיר בערבית . חניית הרכב כ 150 מטר מהמעיין הנפלא. נצעד את המרחק הקטן עד לשפת המעיין שסביבו צמחיית קנים סבוכה. כאן בסמוך לסככה שבנו בני שדה אליהו נוכל להשתכשך מעט , שימו לב המים עמוקים .

נחזור לכביש הכניסה לשדה אליהו וניסע מעט צפונה לכיוון עין הנציב , מעט לפני העיקול החד כביש נפנה ימינה לכביש הצפרות המוביל מזרחה. ניסע עם הכביש המתפתל בינות למטעי תמרים ושדות בנוף האופיני לעמק. נחלוף בדרך בסמוך לשרידי תחנת הטיבוע לציפורים שפעלה כאן בשנים 2000-2005 ומיד לאחר מכן נפנה שמאלה-וצפונה בכביש משובש המוביל אותנו למסיל הגדול או בשמו הרשמי- בריכת אבוקה. כאן מעבר לקנים העוטפים את הבריכה נמצא מעיין יפה בבריכה בצורת בננה באורך של 300 מטר וברוחב של 50 מטר ויותר. המועצה האזורית עמק המעיינות הסדירה כאן את המעיין , אנא התחשבו במקום ואל תתקרבו עם הרכב לקו המים. ניתן לרחוץ במים אשר בקרקעיתם בוץ רך ונעים למגע. המים למי שלגם בטעות אינם מזוהמים אך מליחותם אינה מאפשרת שתייה והם משמשים להשקייה.

לאחר רחצה נמשיך בנסיעה על שביל העמק כבר אמרנו (מסומן בכתום בשטח) בקצה המערבי של הבריכה פונה השביל מערבה אנו נמשיך איתו  במקביל לנחל אבוקה המלווה אותנו מדרום ויוצר נוף של גדות נחלים- קנים, אשלים סוף לאחר 1.5 ק"מ נגיע לאנדרטה לזכר קיבוץ אבוקה. סיפורה של קבוצת אבוקה הוא סיפור יוצא דופן של קיבוץ פורח שהתפרק בגלל סיכסוכים בין חברים, שנאת חינם? לא רק בחורבן בית המקדש, זה קרה ממש כאן ולא מזמן.

למרות המצב הכלכלי הטוב, החלו ויכוחים בין שתי הקבוצות, בעיקר בנושאי סידור עבודה והזכות לדיור בבתי הקבע. חברי אבוקה טענו שהם ותיקים יותר, ולכן זכאים לעדיפות בדיור בבתים החדשים. גם חינוכם והרגליהם של יוצאי רומניה היו שונים מיוצאי אוסטריה ופולין למרות השתייכותם לאותה תנועה.

הוויכוחים הבלתי פוסקים והיחסים האישיים המשובשים הכבידו מאד על החיים במקום, בשנת 1945  עזבו את המקום אחדים מהמייסדים של הקבוצה והנאמנים ביותר לדרכה. עזיבתם גרמה לזעזוע קשה והשפיעה לרעה על הנשארים. בעקבות עזיבה זו הוחמרו היחסים בתוך הקבוצה ובשנים 1946-1948 נמשך גל העזיבות .לא עזרו חיזוק הישוב בגרעינים שנשלחו ע"י התנועה המיישבת ובשנת 1952 עזבו אחרוני החברים. המקום סבל מעזובה , עבר שריפה ולבסוף נהרס על מנת למנוע התמקמות של מסתננים כפי שקרה במהלך השנים. יש הטוענים שחרישת השטח והריסת המבנים עד היסוד נבעו מהרצון לטשטש את הכשלון שלא הוסיף לרזומה של התנועה הציונית .

סיפורה של אבוקה הוא תמרור ולקח לכולנו.

מהאנדרטה פרצו קבוצת מתנדבי השביל ממכינת העמק, שביל המקביל לאפיק הזרימה של נחל אבוקה. בשביל המים ניתן לחוש מעט מהקרירות והשקט המאפיינים את השמורה היפה. ההליכה בינות לאשלים , לקנים לסמר ולאקליפטוסים היא חוויה של טבע נטו ותחושה שיד אדם או רגלו של איש לא דרכה כאן... בתי הגידול , העקבות, הצומח והשילוב בין כל אלו , יטמיע במטייל את הרצון לשמור על כל אלו ויפתח את תחושת הרגישות הנדרשת כל כך במפגש המורכב לעיתים בין האדם לטבע. תגידו שאנו נאיבים? חולמים? אך אנו נשיב שגם העמק היה פעם חלום רחוק של הגשמה ופיתוח והנה כולו משובץ היום בישובים , שדות חקלאיים וחיים , משימתנו היום היא לשמור יותר על שכיות החמדה שלנו אשר לפתח ולבנות  . אורכו של השביל 900 מטר והוא מסתיים במסיל הקטן –בריכה צלולה המקבלת את מימיה מצינור שמקורו בעין צמד מעיין החבוי בין קנים 150 מטר מערבה . (ההליכה בשביל המים מחייבת מעט הליכה שפופה בקטעים אחדים, קחו זאת בחשבון, בדרך ניתן לשכשך רגליים במים הרדודים אך הצלולים.

כאן מסתיים טיולנו בינות למעיינות ומים צלולים,  מכאן ניתן להמשיך בנסיעה לנווה איתן ולצאת לכביש 90 .

טיול נעים...

מרכז סיור גלבוע מעיינות ע"ש סרן צביקה קפלן

טל - 04-6626512

שעות מענה במשרד - 8:00 - 16:00

מייל - office@gilma.co.il

קיבוץ מירב

מיקוד 1914800 

  • Facebook Reflection

עקבו אחרינו