עזריה אלון

עזריה אלון נולד ב-1918 בעיירה קטנה באוקראינה. כמה שנים לאחר הולדתו אביו נעצר על רקע פעילות ציונית.     לאביו הייתה מחשבה כי בשל כך יגורשו מברית המועצות ולכן ב-1925 שאר משפחתו עלו לארץ והצטרפו למשפחת של אימו בכפר יחזקאל שבעמק יזרעאל.                                                                                            ילדותו של עזריה אלון במרחבי העמק יצרה בו סקרנות ואהבה בלתי מוסברת לטבע, בזמנו הפנוי היה מטייל וחוקר - "אספתי צמחי בר וניסיתי לגדלם ליד הבית, טעמתי עשבים התעניינתי בציפורים" הוא מספר.             עזריה היה ילד סקרן ואהב ללמוד ולחקור, הוא זכה להערכה ועידוד על ידי 2 מורים בולטים במיוחד- הסופר אליעזר שמאלי ומשה תלמי אשר הקנו ידע רב ותרמו המון לסקרנותו.                                                      בנוסף עזריה היה חניך ובהמשך מדריך בתנועת הנוער "מחנה עולים" שם הוא היה מטייל רבות במסגרת הפעילות ולכל טיול שהיה יוצא אליו הוא דאג להרחיב ולצבור ידע על האזור בו הוא מטייל.  בשל הצטיינותו עזריה קיבל מלגת לימודים בבית הספר הריאלי בחיפה שם הוא סיים את לימודיו ב 1936- ולאחר מכן ממשיך לטייל. הוא היה מטייל בכל מקום שרק אפשר גם אם אסור לטייל באותו איזור ולכן נעצר פעמים רבות על ידי משטרת המנדט. בשנת 1944 עזריה מגיע לחרמון ונעצר על ידי הסורים, עזריה עלה למשפט ובסופו קיבל קנס כעונש. בגיל 20 הצטרף לקיבוץ בית השיטה אשר נמצא בעמק חרוד שם הוא מתגורר עד סוף חייו. בתחילה הוא עובד בעבודות מזדמנות כמו צרכי הקיבוץ, נטיעת יערות עם קק"ל(קרן קיימת לישראל) וכו'. בין לבין הוא עבד עם תנועת הנוער "מחנות העולים".                                                                                                                                   כאשר פורצת מלחמת השחרור, עזריה אלון מתגייס לח"יש (חייל שדה) ונלחם בקרבות על משמר העמק טירת צבי והגלבוע.                                                                                                                                             בתום המלחמה עזריה אלון רוצה להתחיל לעסוק בחקלאות, רק שהקיבוץ החליט לשלוח אותו ללימודים במטרה להכשירו כמורה לטבע.                                                                                                                    ההתלבטות הייתה קשה אך לבסוף הוא מחליט ללכת על החלטת הקיבוץ ויוצא לסמינר הקיבוצים.                     שם, מעבר לידע שהוא רוכש הוא פוגש חבר לחיים- אמוץ זהבי.                                                                   הם אהבו לטייל וללמוד יחד ולאט לאט התחיל לחלחל לשניהם החיידק של שמירת טבע. מאבקו הראשון היה נגד ייבוש ביצות עמק החולה- הוא היה בין הבודדים שכבר הבין את הנזק האקולוגי העצום של המעשה. לאט לאט, עזריה וחברו אמוץ הגיעו להבנה משותפת שעל רקע השאיפה הלאומית לכבוש את השממה, הטבע בסכנה.            ולכן הם מתחילים לנקוט בצעדים על מנת למצוא פתרון. ב-1951 כינסו השניים שותפים לדרך וייסדו את "החברה להגנת הטבע".                                                                                                                                   בינתיים חזר אלון לקיבוץ ועבד בהוראה, לצד פעילות רבה בתנועת הקיבוץ המאוחד וגם בחברה להגנת הטבע שפעלה בניהולו של זהבי. בין השאר הובילו זהבי ואלון את חקיקת חוק שמירת הטבע, שהוביל להקמת רשות שמורות הטבע, (כיום רשות הטבע והגנים).                                                                                                     כחלק מעיסוקיו הנוספים בשנת 1959 עזריה החל להגיש את תוכנית "נוף ארצנו" בתחנת הרדיו "קול ישראל" ועשה זאת ברציפות במשך 50 שנה, ואפילו נכנס לספר השיאים של גינס כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו. בשנת 1969 מונה עזריה אלון למזכיר החברה להגנת הטבע, לאחר שזהבי פרש מהתפקיד לצורך לימודים. בניהולו גדלה החברה במידה ניכרת והרחיבה מאוד את פעילותה החינוכית. בין השאר היא הקימה כ-25 בתי ספר שדה ברחבי הארץ והוציאה לאור עיתוני ילדים, נוער ובוגרים בנושאי טבע וסביבה. לאחר שמונה שנים פרש מתפקיד המזכיר, אך המשיך למלא תפקידים מרכזיים בחברה, בהם יו"ר, והיה חבר במועצת רשות הטבע והגנים  ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה

                                                             בעשרים השנים האחרונות לימד אלון קורס על אודות הכרת נופים בפקולטה לאדריכלות בטכניון.                                                                                                               "יוצאים מהלימודים שם אדריכלים, מתכננים ואדריכלי נוף" הוא אומר, "ראיתי בכך שליחות להקנות להם מושגי     נוף, ולהראות להם כיצד אפשר לשלב בו תכניות בינוי וסלילה".                                                                   לאורך רוב תקופות חייו עזריה עסק בכתיבת מאמרים וכתבות רבות לעיתון "מעריב". עזריה חיבר ספרים רבים הן למבוגרים וגם לילדים בניהם היו- ספרי צילומים של טבע ונוף, ספרי טיולים וידיעת הארץ.                                 עזריה אלון זכה בפרסים רבים לאורך כל שנות חייו, בשנת 1996 הוא היה מראשוני הזוכים בפרס רשות השידור על תוכניתו. ב-2012 הוא זכה בפרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתו הייחודית לחברה להגנת הטבע.                 עזריה אלון היה איש מעשה חלוץ בדרכו, אז בימי תקומת המדינה, שכל אחד חלוץ בהקמה, בבנייה, סוללים בונים ומפריחים את השממה, ראה עזריה אלון כיחיד את הארץ לא כשממה, אלא כארץ חמדה שיש בה יופי טבעי, שאנו צריכים לשמור עליו

עזריה אלון נפטר ב-יח' שבט תשע"ד, 19 בינואר 2014