מצוק הארבל,  הנמצא בגובה 181 מטר מעל פני הים, מתנשא מעל בקעת גינוסר והכינרת. מצוק הארבל הוא סיומה הדרמטי של רמת ארבל המתרוממת במתינות מכיוון דרום-מערב לצפון-מזרח. בצדו הצפוני מתרומם המצוק מעל היישוב הבדואי ואדי חמאם ומול המושבה מגדל בקיר זקוף אחד, ויוצר מראה מרשים ביותר

 

תיאור המסלול- מתחילים באדום משמאל לחניה. בתצפית מתחילים בחיבור אדום ירוק אבל הולכים באדום.

הולכים על צלע ההר ,מגיעים לתצפית ומימנה היתדות (לפני התצפית) 

יורדים ביתדות והולכים על המסלול ואז יש כמה אופציות-

 

1.ירידה קווית- להמשיך לוואדי חמם דרך האדום 

2.מעגלי מאתגר-להמשיך בשחור חזרה להתחלה 

3.מעגלי קל- מתחילים על האדום לכיוון ימין מתחברים לשחור בתצפית ומגיעים לחניה

 

דגשי בטיחות 

• במקומות צרים אין לעקוף אחד את השני (ללכת בטור) 

• אין לדחוף 

• בירידות לא לרוץ 

• לא ללכת על הצוק 

• מסלול 2 אינו מתאים לילדים קטנים שאינם מורגלים בהליכה.

 

בשמורת טבע ארבל ישנם כ3 תצפיות שונות- 

מצפור החרוב – הצופה אל עבר הכנרת, הרי הגולן והחרמון והרי הגליל

מצפור אל מול כנרת – ע"ש רועי דרור ז"ל, הצופה אל עבר דרום רמת הגולן והכנרת

מצפור הר ניתאי – מצפור מונגש לנכים, הצופה לעבר הר ניתאי 

 

נקודת ענין- כאן התחולל קרב לחיים ולמוות בין הורדוס לבין מתנגדיו שהסתתרו במערות הארבל

יוסף בן מתתיהו מספר על פעולות של הורדוס לדיכוי מורדים אשר מצאו משכן במערות הארבל. הישוב ארבל מוזכר גם כאחד הישובים שבוצר לקראת המרד הגדול  בשנת 67 לסה"נ. מאותה תקופה היה קיים יישוב יהודי גדול בחורבת ארבל של ימינו. אל החורבה ואל בית הכנסת שלה מוביל שביל מונגש ממגרש חניה קטן הנמצא בכביש העולה לצוק

 

מה נראה בדרך? 

 

הר קרני חיטין- 

שמו של הר הגעש הכבוי הזה בא משתי הפסגות שנראות כמו קרניים. כדאי לנסות ולאתר את לועו ולהתרשם מהנוף הנשקף ממנו - הגליל, הכנרת, הגולן והגלעד. בשדות שמסביב נערך ב-4 ביולי 1187 אחד הקרבות המכריעים על ממלכת הצלבנים באי בין הצבא הצלבני לצבאו של צלאח א-דין. הצבא הצלבני הגיע מכיוון מערב, מציפורי, כשלוחמיו עטויים כולם במיטב הציוד האירופאי – שריון ברזל כבד. בחום הנוראי ששרר באותו יום הלוחמים הצלבנים כמעט ולא יכלו לנשום בתוך המעטפת הזו והסוסים שלהם בקושי זזו. לעומתם הגיע הצבא המוסלמי ממזרח , מאזור צמח, כשהוא לבוש בהתאם לתנאי מזג האוויר - בגדים קלילים ונוחים לתזוזה. בקרב שנערך במקום נחלו הצלבנים, שלא היו ערוכים כלל לתנאי השטח ומזג האוויר, תבוסה ניצחת ורובם נסו לראש ההר ושם נכנעו לפני לוחמיו של צלאח א-דין. זו הייתה ראשית סופה של הממלכה הצלבנית

 

מצודת הארבל- 

ב16 ביולי נפתחה לראשונה מזה כשנה וחצי מצודת הארבל למבקרים, לאחר עבודות שימור שנעשו במקום על מנת להתמודד עם תהליך הבלאי הטבעי שהחל מאז נטישתה בתקופה העות'מנית.

 

מצודת הארבל הנה מצודה צבאית שנבנתה בשנת 1621 על בסיס כפר מערות יהודי מהתקופה הרומית, על ידי שליט דרוזי שהגיע מדרום לבנון. 

 

מערות-

במצוק גם פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי), ובהמשך מכלולי המערות הטבעיות נחצבו והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות קדומות. במערות נחצבו אולמות מגורים, בורות איסום, מכלולי מדרגות, מקוואות יהודים ובורות מים, אותן חצבו מתחת למערכת הניקוז הטבעית של הסלע, דרך החריצים הטבעיים בו.

 

לאורך תקופות החיים בחיי המצודה ובכפר המערות נעשה שימוש במערכות ניקוז הטבעיות למילוי בורות מים וקיום החיים במצודה 

 

נחל עמוד- ניתן לראות מנקודות התצפית את פתחו של נחל עמוד 

 

צמחיה- הדרדר הנאה הפורח בתפרחות ורודות וכחולות, ציפורן משולשל המציץ מסדקי הסלעים בפרחים ורודים גם הוא,  שיח לוענית הסלעים וקרקש צהוב.

לאלה מצטרפים שרכים כגון שערות שולמית, שרכרך ריחני ושרכרך הסלעים, הצומחים על קירות אבן עתיקים בחורבת ארבל.

תופעה ייחודית נוספת היא משטחי הפריחה הגדולים של היקינטון המזרחי המלבלבים בחודש ינואר בצבע כחול. בחודשי החורף והאביב מתכסים המדרונות בפריחה נהדרת של כלנית מצויה, כרמלית נאה, צבעוני ההרים, פשתה שעירה בוורוד ותורמוס ההרים בכחול.

אורח יפהפה מגיע לביקור חורפי של הצמח קדד גדול הפרי – הפרפר הנדיר כחליל הקדד, המופיע רק בקרבת הצמח.

 

חי- בארבל ניתן להבחין בבעלי חיים רבים המנצלים את הנקיקים והמחילות הטבעיות שבמצוק הקארסטי למחסה ולמסתור. יוני הסלע המקננות בקטע התחתי של נחל ארבל הן שהעניקו למקום את שמו בערבית – וואדי חמאם (נחל היונים) – ואילו הציפור צוקית בודדת קיבלה את שמה בעברית ממקום המחייה שלה. בחורף ניתן לצפות כאן במין נדיר של ציפור, שמגיעה מהרי אירופה המושלגים – הכתלי. התנועה האנכית של הכתלי לאורך המצוקים כדי לצוד חרקים, מסווה בנוצות אפורות, נראית כזחילה, אולם בפרוס כנפיה בולט מאוד צבען האדום. מן הדורסים המקננים נצפו כאן העקב העיטי, הבז האדום, החיוואי והאוח.

שפני הסלע, האופייניים למצוקים, נמצאים כאן בשפע וכן צבי ישראלי, צבוע מפוספס, זאב, תן זהוב, שועל מצוי, חזיר בר, גירית מצויה, גירית דבש, נמייה ודלק.

במערות הארבל חיים עטלפי חרקים, ביניהם: יזנוב גדול, יזנוב קטן, אשף מצוי ולילן. אחד מבעלי החיים החשובים בשמורה הוא שבלול קטן שזכה לשם "סגורית הארבל". זהו מין אנדמי לאזור, כלומר מין שחי רק כאן, ולא בשום מקום אחר בעולם, המתגורר בין סדקי הסלעים במצוקים סביב הכנרת. פתח הקונכייה שלו חסום בסגר, שנפתח רק כאשר השבלול מוציא חלק מגופו החוצה, ומכאן שמו