נחל תבור

שימו לב שיש פה 2 אופציות מסלולים - קל ומתאתגר

המסלול בנחל תבור הוא אחד מהיפים שבגליל, במיוחד בימי סוף החורף והאביב, אז הנחל זורם ואלפי פרחים מעטרים את הדרך. 

שמורת הטבע נחל תבור שנמצאת בגליל התחתון מציגה לנו את אחד מאתרי הטבע היפים והמרהיבים שיש בארץ. הטיולים בשמורת נחל תבור מבוקשים מאוד בעיקר בחודשי החורף וזה מאחר שבתקופה הזו נופי המקום נצבעים בירוק בוהק, ומסביב פריחה מגוונת וזרימה של הנחל. מבלי להגזים אפשר לומר שהנופים במסלול הזה הם כל כך יפים שתרגישו שאתם מטיילים בתוך תמונות מאגדות. לאחר הגשמים השמורה מתקשטת בפריחת תורמוס ההרים המיוחד שמוסיף עוד יותר צבע ועניין לטיול בשמורה. ואם זה לא מספיק אז באזור ניתן לפגוש גם את השקדיות שפורחות כאן במלוא הדרן. 

נחל תבור, שזורם בשטחי השמורה, מתחיל את זרימתו באיזור הרי נצרת, משם ממשיך לאיזור הר תבור ובסופו של דבר נשפך אל הירדן בקיבוץ גשר. מסלול הטיול המפורסם והיפהפה בנחל תבור הוא המסלול הארוך והאתגרי של קניון הבזלת, אבל מה שלא הרבה יודעים שאפשר לטייל בסביבת הנחל גם עם עגלות או לצאת לטיול תצפיות קליל עם הילדים. למעשה את המקום הזה אפשר לחוות בכמה דרגות קושי שונות שתכף נפרט על כולן.

בדרכו ממורדות התבור לבקעת הירדן חוצה נחל תבור את רמת הבזלת של מזרח הגליל התחתון. מעיינות מעטים באגן ההיקוות של הנחל נובעים כל השנה ויוצרים פלג איתן של מים חיים, המקיים עולם עשיר של חי וצומח. בתחום השמורה צומחת חורשה נדירה של שיטה מלבינה.

שמורת נחל תבור משתרעת על פני 32,000 דונם והיא מהגדולות בשמורות הגליל. יובליו העיליים של נחל תבור מנקזים את הרי נצרת ואת מורדות התבור. הנחל זורם בלב רמות הבזלת של מזרח הגליל התחתון ונשפך לירדן כשני ק"מ מדרום-מזרח לקיבוץ גשר. באזור עינות שחל יש זרימה איתנה ובחודשי החורף פלג הנחל רציף במשך כמה חודשים.

נחל תבור זורם במזרח הגליל התחתון, מהר תבור לנהר הירדן.

• יש להצטייד בנעלי הליכה סגורות ושלושה ליטר מים לאדם.

• יציאה למסלול עד השעה 14:00, כדי להימנע מכניסה לשעות החושך.

•  במסלול אין פחי אשפה, ולכן יש לקחת את האשפה אתכם. אין לרדת מהשבילים המסומנים.

• מסלול זה הוא מעגלי, מה שחוסך ממכם את הצורך ב -2 כלי רכב כדי לעשותו

• מים זורמים בנחל תבור כל ימות השנה אבל השיא הוא בתקופות האביב והחורף.

אופצית מסלול אתגרי-

הטיול ברמת קושי בינונית, וכולל עלייה לא קלה בסופו (בכל כיוון בו תטיילו), ולכן מתאים רק לילדים מיטבי לכת או להורים עם מנשאים.

נקודת מוצא וסיום: רחבת החניה שמצפון לקיבוץ גזית.

אורך המסלול- 8 קילומטר

איך מגיעים?

לבאים מהמרכז- מעפולה נוסעים לצפון-מזרח בכביש 65 לעבר כפר תבור.

לבאים מצפון- נוסעים מצומת גולני דרומה בכביש 65 לעבר כפר תבור.

דרומית לישוב כפר תבור, מכביש 65 פונים בצומת גזית מזרחה לכיוון קיבוץ גזית. נוסעים בכביש 7276, עוברים את הפנייה לכפר קיש ונכנסים לתוך קיבוץ גזית . יוצאים משער הקיבוץ האחורי וממשיכים בדרך העפר הטובה עוד כ-800 מטר עד לפנייה ימינה לדרך עפר בסימון שבילים אדום. זוהי נקודת ההתחלה של המסלול, וכאן מחנים את הרכב (בשבתות ייתכן כי יחנו כאן רכבים רבים - הקפידו למצוא נקודת חנייה שאינה חוסמת את דרך העפר).

*אם אינכם מגיעים ברכב 4x4, בימים גשומים במיוחד, שבהם הדרך בוצית, אולי תעדיפו להשאיר את הרכב ברחבה שמיד אחרי היציאה מהקיבוץ וללכת ברגל את 800 המטר משם ועד תחילת המסלול. אם הדרך אינה בוצית, גם רכב רגיל יעבור אותה בקלות

​

תיאור המסלול- 

מרחבת החניה הולכים מזרחה בדרך היורדת לערוץ נחל תבור (דרך 4X4 בסימון אדום). לאחר כחצי קילומטר מגיעים למצפור אלעד, שיספק לכם תצפית מרהיבה על מרחבי נחל תבור (שאורכו הכולל כ-30 ק"מ) ועל חלק ניכר ממסלול הטיול. הדרך המסומנת אדום מגיעה לאחר כ-1.5 ק"מ לנחל. בסוף פברואר ובתחילת מרץ מתמלא ערוץ הנחל בפריחה צפופה ומרהיבה של תורמוס ההריים. התורמוס, שבעונת הפריחה (מרץ-מאי) מתהדר בצבע כחול עז, שימש בימי קדם למגוון שימושים, כולל אכילת זרעיו כחטיף. אל תנסו בבית, או בכלל. מדובר בצמח מוגן.

לאחר ההגעה לנחל תבור , פונים צפונה (שמאלה) בדרך עפר מסומנת כחול, שהופכת עד מהרה לשביל הולכי רגל. השביל עובר בין מצוקי בזלת בקטע נחל הידוע בשם "קניון הבזלת". אם הגעתם בחורף ובאביב (וסביר להניח שכך המצב), לא תוכלו להתעלם מהעובדה שבערוץ הנחל זורמים מים.

המשך ההליכה יצריך אתכם פה ושם לדלג בין אבני הבזלת ולחצות את ערוץ הנחל מספר פעמים. אחרי העיקול החריף של הקניון מגיעים למפל ולבריכה שלמרגלותיו – מקום שממש חובה לעצור בו להפסקה מול הזרימה וכל הירוק שמסביב. בהמשך הדרך יש להיעזר בידיות אחיזה כדי לעלות בבטחה במדרון התלול.

בקצה הקניון פוגשים שביל מסומן אדום, העולה לתל רכש, אך המסלול שלכם ממשיך לעלות בשביל המסומן כחול. כאן מצפה לכם עליה תלולה ומאתגרת של כ-400 מטר. במפגש עם דרך מסומנת ירוק מגיעים לנקודת התצפית "לשון המלך" לזכר אורן ליפשיץ ז"ל, בן קיבוץ גזית שנפל במלחמת לבנון השנייה. מכאן נראים היטב נופי נחל תבור במלוא הדרם, גבעת תל רכש וטורבינות הרוח המרשימות של רמת סירין. ה"לשון" אינה אלא כינוי מקומי לנפתול גדול של הנחל הנמצא למרגלות התצפית.

השביל המסומן כחול הופך לדרך העוברת לצד פרדס. עיי החורבות שמסביב הם חורבות הכפר טירה, שתושביו נטשו אותו במלחמת העצמאות. תושבי הכפר עיבדו אדמות שרכשה פיק"א (חברה להתיישבות יהודים בארץ ישראל). בשנות ה-40 העלו לכן המוסדות המיישבים גרעיני התיישבות שנועדו לשמור על אדמות פיק"א, אך אנשי הגרעינים עזבו את המקום בשנת 1947.

במפגש עם דרך מסומנת שחור פונים שמאלה וצועדים בה כמה צעדים לדרך מסומנת אדום. בדרך האדומה פונים שמאלה ומגיעים לאחר כ-600 מטר לנקודת המוצא, עייפים אך גדושי חוויות וצילומים מרהיבים.

אופצית מסלול קליל- 

איך מגיעים?

נכנסים לקיבוץ גזית דרך השער הראשי (הגעה מכביש 7276), חוצים את הקיבוץ ומחנים בחנייה המוסדרת של מסלול נחל תבור

נקודת מוצא: כ-500 מטרים צפונית־מזרחית לקיבוץ גזית.

נקודת סיום: בנקודת המוצא. רחבת החניה שמצפון לקיבוץ גזית.

אורך המסלול- 2 קילומטר 

תיאור המסלול- 

לאחר שיצאתם מהרכב וחילצתם עצמות – יוצאים לדרך. שביל בסימון אדום ייקח אתכם מזרחה בירידה מתונה. לאחר כ-500 מטרים תפגשו בנווה אלעד, מצפור שהוקם לזכרו של אלעד ליטווק ז"ל, בן קיבוץ גזית. במקום תמצאו שולחנות פיקניק מול הנוף, עם נוכחות יפה במיוחד של הרי עבר הירדן במזרח. אנא הקפידו לקחת עמכם את האשפה בסיום הפיקניק.

מכאן ממשיכים עם הסימון האדום, שלאחר כ-250 מטרים פוגש בשביל בסימון ירוק הפונה שמאלה (מזרחה). מכאן עלו על השביל הירוק, השומר על קו הגובה – ועל הנופים המלווים אותו. אם הגעתם בחורף או באביב, תגלו לצד הדרך פריחות נהדרות בשלל צבעים.

לאורכו של השביל, בצד השמאלי (המערבי), תלווה אתכם גדר של פרדס ושדרת ברושים. מימין, לאורך השביל, ניבט במלוא הדרו הנוף של נחל תבור וסביבתו. בהמשך, מגיע השביל אל מצפור ע"ש אורן ליפשיץ ז"ל, בן קיבוץ גזית שנפל במלחמת לבנון השנייה. כאן ממתינה לכם תצפית מרהיבה לעבר נחל תבור וקניון הבזלת המפורסם שלו, כמו גם לכיוון רמת סירין וטורבינות הרוח שמנקדות אותה.

בהמשך פונים שמאלה (מערבה) בשביל בסימון כחול, בצמוד לשדרת הברושים. מרחוק תבחינו בשתי ברכות חמצון לטיפול בשפכים. בהמשך יתגלה לעין הר תבור, שאי אפשר לטעות בצורתו הכיפתית.

השביל מתפתל עד שהוא פוגש שביל 4×4 המסומן בשחור. כאן פונים שמאלה (דרומה) ולאחר כ-50 מטרים עולים על הסימון אדום, שאיתו ממשיכים דרומה עד לנקודת המוצא החנייה.

מתי כדאי להגיע לנחל תבור?

שימו לב בימים חמים, לא מומלץ לעשות מסלול זה כי אינו מוצל בשום חלק שלו, בהתחשב בעובדה שיש לעלות את כל מה שירדתם אז ביום קייצי או שרבי זה יקשה עליכם משמעותית ויפגום בהנאתכם ממה שיש למסלול הזה להציע לכם. לאור העובדה שהמסלול אינו מוצל, מהר מאוד, מיד לאחר החורף ושלהי האביב, הצמחייה סביב נצבעת בחום.

מה נראה בדרך?

קניון בזלת- במעלה הנחל מגיעים אל קניון הבזלת- בריכות ומפלים ששוטפים את סלע הבזלת הנמצא באזור זה, עדות לפעילות געשית קדומה. שימו לב – המעבר בבריכה העונתית דורש טיפוס קל בעזרת ידיות אחיזה.

מאחר ויש חשש לזיהום מימי הנחל בביוב, מומלץ לא לרחוץ במים אך ניתן לטבול את הרגליים. אם יתמזל המזל, נוכל לצפות בצבאים, שזהו אחד האזורים בהם נמצא ריכוז גדול שלהם. גם אם לא נראה אותם ממש, נוכל למצוא עדויות בדמות ערימות קטנות של גללים המשמשות כתחנות ריח של הצבי הארצישראלי.

תל רכש- סמוך לאפיק הנחל ניתן לראות את תל רכש. תל זה הינו שריד לישוב עתיק הישב באזור זה. בסקרים ארכיאולוגים נמצאו במקום שרידים ליישוב מבוצר שהיה מיושב מן תקופת הברונזה הקדומה 3000 לפנה"ס, ועד לתקופה הפרסית, 520 לספירה (ראו רצף תקופות היסטורי). בתל זה מזהים הארכאולוגים את העיר הכנענית והישראלית אנחרת המוזכרת בספר יהושע כעיר בנחלת שבט יששכר. במקום גם נמצאה מצבת ניצחון מלכותית מצרית המעידה על חשיבות המקום. תל רכש נמצא במקום אסטרטגי, הוא יושב על דרך נוחה שמקשרת בין בקעת הירדן לבין הגליל התחתון, דרך זו שימשה למסחר בינלאומי לאורך תקופות רבות. התל, שגובהו 34 מטר מעל הסביבה, סמוך למעיינות עין רכש ועין טחבית.

מהבריכה ממשיכים כ-300 מטרים לכיוון צפון עד לפיצול השבילים, שבו ממשיכים שמאלה עם המסלול הכחול לכיוון גזית. זוהי עלייה תלולה של כ – 400 מטר. בסופה מחכה לכם מצפור לזכרו של אורן ליפשיץ ז"ל.

פריחת תורמוסים- 

צומח-נחל תבור שוכן בשולי החבל הים תיכוני. בקיץ שוררות באזור טמפרטורות גבוהות. המדרונות חשופים למדיי מעצים, אך בנחל עצמו צומחים עצי שיזף ושיטה מלבינה והם יוצרים נוף דמוי סוואנה. עץ בר מיוחד, גם אם צנוע בממדיו, הוא שקד קטן עלים, הצובע בינואר את מצוקי נחל תבור והנחלים היורדים אליו בפריחה לבנה ושופעת. יחד עם אלה אטלנטית יוצרים עצים אלו תצורת צומח של יער פארק דליל במפנים הצפוניים. חלק מהמדרונות מכוסים בשיחי קידה שעירה וסירה קוצנית. באביב נראית היטב הפריחה הצהובה של הקידה.

בשטחים שבהם יש שכבה עבה של נארי (קרום סלע קשה המצפה את סלעי הקירטון הרכים) צומחים עצים ושיחים כגון אלה ארצישראלית, אלה אטלנטית, אשחר ארצישראלי ועוזרר קוצני – כולם אופייניים לחורשים של החבל הים תיכוני היובשני.

תופעה מעניינת במיוחד היא הערבוביה של צמחי מדבר וצמחים ים תיכוניים הצומחים בשכנות טובה בנחל תבור. צמחי המדבר חדרו לכאן דרך בקעת הירדן. נציגיהם הבולטים הם רותם המדבר ומלחית אשונה, המאפיינים אזורים יובשניים. לעומתם מרווה ריחנית, שלהבית קצרת שיניים ואטד אירופי הם צמחים אופייניים לשולי החבל הים תיכוני.

במפנים הדרומיים ובחלקים הטופוגרפיים הנמוכים של הנחל שולטת מעין סוואנה של עצי שיזף מצוי ושיחי שיזף השיח. ביניהם צומחים צמחים עשבוניים רבים, בעיקר שעורת התבור.

בחורף ובאביב עולה כאן פריחה מרהיבה. בסתיו פורחים מבשרי החורף ובהם סתוונית היורה ובן חצב סתווני. חדי עין יוכלו לראות כאן רקפות פורחות לפני הגשם, עוד בטרם הצמיחו עלים.  לאחר הגשם מתכסים המדרונות בשלל כלניות, ומהשבוע השלישי של פברואר פורח כאן צבעוני ההרים. נחל תבור מפורסם במרבדי הפריחה של תורמוס ההרים והם צובעים בסוף פברואר את האזור שליד קניון הבזלת בסגול עמוק.

בנחל תבור צומח ריכוז גדול של שיטה מלבינה – עץ קוצני נדיר למדיי בישראל, הצומח בכמה ריכוזים. בארץ העץ אינו מתרבה מזרעים והוא שורד רק בזכות החיוניות הרבה של הנצרים הבוקעים מן השורשים. זו הסיבה שהשיטה המלבינה צומחת תמיד בצורה של סבכים צפופים, כגון הסבכים שבנחל תבור.

ביובלים הזורמים של נחל תבור בולטים שיחי הרדוף הנחלים, קנה מצוי, עבקנה שכיח ונענה משובלת. במקומות העשירים יותר במים מתפתחת בנוסף להם גם צמחייה אופיינית לגדות נחלים – עצי ערבה, תאנה וסבכים של פטל קדוש.

חי- בעל החיים הבולט ביותר באזור הוא צבי ארץ ישראלי. פרטים החיים באגן נחל תבור נמנים עם אוכלוסיית הצבאים של רמת יששכר – האוכלוסייה הגדולה בישראל. בנחל תבור נהנים הצבאים משפע מרעה וממקורות מים קבועים.

גם הנמייה נפוצה כאן מאוד. היא מעדיפה את הסבכים העוטרים את המעיינות וערוצי הנחלים, שם היא צדה מכרסמים ובעלי חיים קטנים אחרים. נדיר יותר הוא הצבוע המפוספס, הטורף הגדול בישראל, הניזון מפגרים אך אינו נמנע מציד ממש. בשנים האחרונות קורעות יללות התנים בשמורה את דמי הלילה. מדי פעם בפעם רואים כאן גם שפן סלעים, שועל מצוי, ארנבת, חתול בר, חתול ביצה, דרבן, גירית מצויה, זאב וחזיר בר.

עופות דורסים כגון בז מצוי ואוח עיטי צדים בסביבה נברנים ומכרסמים אחרים. בנחל מקננים גם הדורסים הגדולים חיוויאי ומיני עקבים. הקינים הרבים התלויים על עצי השיזף בשמורה הם קיני הדרור הספרדי, המתחיל לקנן במושבות גדולות בחודש אפריל. חנקן גדול וחנקן אדום-ראש מקננים בשמורה בזוגות נפרדים. במחשופי החוואר שבגדה הצפונית של נחל תבור התנחלו כמה מושבות קינון קטנות של שרקרק מצוי – עוף המנצל את מעופו הזריז לציד חרקים באוויר, בעיקר דבורים.

ארכיאולוגיה והיסטוריה- ההתיישבות הקדומה ביותר באגן הנחל ידועה מתל רכש (תל אל-מוּחַ'רחַ'שׁ) – תל במפגש נחל תבור ונחל רכש, מצפון-מזרח לקיבוץ גזית. ערוץ הנחל מקיף את התל משלושה עברים ומעניק לו הגנה טבעית. בחפירות שנעשו בתל התגלו שרידי יישובים מהתקופה הכלקוליתית (לפני כ-5,000 שנה) עד התקופה הביזנטית. החוקרים מזהים את המקום עם אֲנַחֲרַת –  יישוב בתחומו של שבט יששכר לפי הכתוב בספר יהושע (יהושע יט 19). יישוב בשם זה נזכר גם במסעות הכיבושים של הפרעונים תחומתמס ה-3 ואמנחותפ ה-2 במאה ה-15 לפנה"ס בארץ ישראל.

בתקופות רבות התקיימו רק מעט יישובי קבע ברמות הבזלת של הגליל התחתון, אך שפע הצמחים העשבוניים וריבוי הדגניים עשו את האזור לארץ מרעה משובחת. בתקופות הרומית והביזנטית (ימי המשנה והתלמוד, מאות 2­-7 לספירה) התקיימו יישובים יהודיים ליד מעיינות כגון עין חדה, עין בארה ועין כוכב. הם ננטשו בעת הכיבוש הערבי (מאה 7 לספירה).

במאה ה-12, לאחר שהצלבנים כבשו את הארץ והקימו את ממלכת ירושלים, נכללו שטחי כוכב הירדן בתחומי נסיכות הגליל. השטח נמסר למשפחת וֶלוֹס הנכבדה והיא בנתה חווה מבוצרת במקום בשנות ה-30 של המאה ה-12. בשנת 1168 החווה עברה לאבירי המסדר ההוספיטלרי והם שבנו במקום את המבצר החזק הנראה באתר בימינו. המבצר זכה בשם בלוואר (יפה נוף בצרפתית). לבניית מבצרם השתמשו הצלבנים באבני היישוב היהודי הקדום כוכבא. בשנת 1189 הם נאלצו למסור את המבצר לידי צלאח א-דין ונסוגו לצור.

במאה ה-19, בשלהי השלטון העות'מני, נושב האזור מחדש על ידי מהגרים מע'רבים מאלג'יר, בעיקר, לאחר שמרדו בשלטון הצרפתי. הם בנו את כפריהם על חורבות היישובים היהודיים מהתקופה הביזנטית, אך נטשו אותם במלחמת העצמאות.

לאורך הנחל נותרו שרידים של טחנות קמח. הטחנה בעין שחל פעלה עד שנות ה-90 של המאה ה-19 ושירתה את כפרי רמת יששכר. כקילומטר ממנה ניצבים שרידי טחנת דאר א-שיח', שפעלה עד קום המדינה ושירתה את ערביי כאוכב אל-הווא וסירין. במורד הנחל נותרו שרידיהן של עוד ארבע טחנות קמח לפחות.

 מחכים לכם ...