כבר וגברוה בהר ארבל

18.05.2020

יאיר מאור, מדריך בוגר ורכז פרוייקטים ואירועים במרכז סיור ולימוד גלבוע מעיינות

כברה וגבורה בהר ארבל
בגן לאומי הר ארבל מספר רב של סימוני מסלול ונושאי שיח. נעשה קצת סדר בסימוני השבילים והנוף על מנת ליהנות מכוחו של מסלול ב נפגשים הטבע יחד עם תרבות עמנו.

לפני שנצא לדרך.
בכניסה לגן הלאומי הוקמו כמה דברים ששווה להתעכב על ידם לפני שנצא לדרכנו, מצד ימין נמצא ברז המים הקרים אך בדרך אליו נזהה כלוב עץ ולידו שלט המספר את סיפורו של הורדוס במקום, נשנן אותו בזכרונו כאשר נגיע למקום בו הוא שייך.
הר ארבל מופיע רבות במקורותינו, אך לא בתנ''ך. לאחר חורבן בית שני הגיע משמר הכהנים מבני ישוע התמקמו ממערב לגן הלאומי.
במהלך המסלול נפגוש את נופו עוצר הנשימה ונבין את סיפורו של הארבל והכנרת,
נעצור במערה בה נלמד על יושביו הראשונים של האזור,
נמשיך למבצר ונכיר את סיפורי הקרב על הארבל ומשמעות הקרבתם על הלאום היהודי במקום המסופר על ידי יוסף בן מתתיהו.
ונסיים טיפוס יתדות חוויתי חזרה לרכב.

נוף ארבל וארץ כנרות.
נצא ומיד נתחיל לעלות בשביל המסומן שחור לתצפית לכיוון מזרח.
לאחר כחמש דקות הליכה נגיע לתצפית לזכרו של זהר מינץ ששירת באגוז ונפל סוג'ז, לבנון 10.10.1975.

נמשיך במעלה השביל נדע שהגענו כשנזהה נופו של עץ חרוב עתיק בתהליך שיקום ועל שמו נקראת התצפית. הנוף החד הנשקף לעינינו מגלה את סיפורו של הארבל, היווצרותו, גבוהו ומדוע נמשכו אליו רבנים, עולים, גולים ולוחומים לאורך הדורות.
בכיוון צפון עולה כגל מאים גוש הרי מירון המוריק תמיד ולידו על הר כנען העיר צפת מציצה מבין קפלי נחל עמוד הנשפך דרך בקעת גינוסר המוריקה משדות ומלבינה בתי הרשת בהן מצהיבות הבננות אל הכנרת הגואה כעין הבדולח.
עוד עינינו נודדות על קו החוף מקיבוץ גינוסר צפונה אל כפר נחום ובקעת בית צידה אנו רואים את מרגלות רמת הגולן המצרה את רצועת החוף המערבי של הימה הקטנה על ידי רמותיה הבזלתיות המלאות צמחיה פראית הצובעת רמה זהב או אזמרגד, על פי צו השעה והעונה.
שפכו של הירדן דרומה נחסם לעיננו הודות לעיר טבריה שטיפסה ברבות השנים אל רמת ארבל, קרני חיטים המזקרות בשחורותן מדרום מערב כ-4.5 ק"מ מאיתנו הוכחה למסלע הבזלת שלה הן שיעידו על מסלע של מזרח הגליל התחתון.
אז מדוע דווקא הארבל הוא שנבחר לאתר כה מבוקש לאורך הדורות?
תחילה שמו מצריך בירור!
בגמרא, במסכת בבא מציעא (דף כו עמ' ב)מופיעה הלכה המבהירה את מקור שמו של ההר, בחלק זה בגמרא דנים במקרה של השבת אבדה ספציפית, אבדה של כסף, רבא מדגיש את ייחודו של מצב באומרו: האי מאן [אפילו] דחזי דנפל זוזי מחבריה [שראה שנפל מטבע כסף לחברו] בי חלתא ואשכחיה [בחול ושכח או לא אסף אותו מיד] ושקליה לא מיחייב לאהדורי ליה[את הכסף הזה הוא אינו מחוייב להחזיר]
מאי טעמא [מה מקורו של רבא?!] ההוא דנפל מיניה מיאש הוא אע"ג דחזייה דאייתי ארבלא הכוונה שאפילו אם אדם מארבל (מסנן) את החול על מנת למצוא את כספו שנפל, זה נחשב ייאוש.
בזכות סלעי הגיר והדולומיט ממנו מורכב הר ארבל מי הגשמים מחלחלים למרגלותיו ועוברים סינון! קדמונינו זיהו זאת בזכות המעיינות הנובעים ממערב למרגלות ההר, בנחל ארבל.
המים המחלחלים בסדקי ההר נוצרו בעקבות 'בקע ים המלח' תזוזה טקטונית שלמעשה פעילה עד היום!
אם נביט על קרני חיטים ממערב לנו ועל הגולן נבין שכנראה היה חיבור בין שני אזורים אלו והכנרת המפרידה בינינו ניזונה מנחלי הגולן והגליל וגם מעיינות ארבל!

לאחר שנהנינו מהנוף והבנו את סיפורו של המקום נמשיך בדרכנו בסימון השחור לכיוון דרום.
נשים לב שהתחברנו לשביל ישראל המגיע מדרום ואנו נמשיך לעקוב על הסימון השחור ולא לסימון הכחול.

בעוד השביל מתפתל במורד מדרגות הסלע נגיע למערה גדולה בה בה נתין לנוח ולהאזין לסודותיה.

הקרב על הארבל.
לאחר מנוחה קצרה נמשיך בשביל השחור כאשר זקפת הסלע משמאלינו ורוח הנושאת עמה ריחות כנרת מגיעה מימין לנו.
בעודנו צועדים ושבילנו השחור מתפתל על פי תוואי ההר נזהה טירה בתהליכי שימור הנראית שנלקחה מהאגדות.
טירה זו ראתה קרובות רבים ודמם של לוחמים יהודים רבים נשפך באתר ייחודי זה.
כאשר נפגשו סימון שבילים אדום אליו אנו נמשיך נעלה לאתר על מנת לספוג את סיפוריו.
סיפורו של הארבל מתחיל בנבואתו של הושע פרק י':
יד וְקָאם שָׁאוֹן, בְּעַמֶּךָ, וְכָל-מִבְצָרֶיךָ יוּשַּׁד, כְּשֹׁד שַׁלְמַן בֵּית אַרְבֵאל בְּיוֹם מִלְחָמָה: אֵם עַל-בָּנִים, רֻטָּשָׁה.
על פי רש''י הושע מזהיר את בני ישראל על ידי אזכרתו של שלמנאצר ששדד את הארבל לפני כן בעקבות חטאי עם ישראל, סוף הפסוק מקשר אותנו לסיפור חנה ושבעת בניה ממקבים ד'.
כך תחת אזהרה חמורה מתחיל מיתוס הזהות היהודית בגליל להתגבש לכדי עובדה קיימת שעמדה במבחן פעמים רבות.
מיטיב לספר לנו על קרבות היהודים בהר ארבל יוסף בן מתתיהו, תחילה בפירושו לספר מקבים א'
כאשר הלאום היהודי בגליל נבחן לראשונה בין המצביא הסלווקי (יווני) בכחידס שהגיע ממלכתו בסוריה של ימינו,
בדרכו לירושלים צר בכחידס על העיר ארבל וצד את הנותרים שברחו למערות המצוק.

בהמשך מספר לנו יוסף עח הקרב הבא בהר הארבל כ-100 שנה לאחר מרד החשמונאים,.
תיאורי הקרב נכתבו על סלעי המצוק הודות לרט''ג ובזכותן ניתן לשמוע את קולות הקרב המהדהדים בין קירות המצוק.



בשנת 37 לפני ספירת הנוצרים עולה לכס המלוכה מתתיהו אנטיגונוס השני במטרה להחזיר עטרה ליושנה ובית חשמונאי לכסו.
תוך ניצול המחלוקות בתוך האימפריה הרומאית ויצירת קשר עם הממלכה המתחרה, הפרתים, ניגף רגלי הורדוס מירושלים והורידו מכס מלכותו. מטבעות העשויים נחושת ועופרת שנחשפו מתקופה זו מעידים על תקופת שפל וכלכלה נחותה בתקופת שלטונו חרף זאת זכה אנטיגונוס השני בתמיכת נתיניו.
בשנת 39-40 לפני ספירת הנוצרים חוזר לארץ ישראל שליטה הקודם בברכת השלטון הרומאי הורדוס שלא היה מקובל על כל העם היושב בארץ ישראל, מי בעקבות מוצאו מי בעקבות תמיכת הרומאים ומי בעקבות דרכו התלולה מעלה למלכות, מתחיל לתבוע חזרה את נחלתו כאשר נוחת בנמל עכו ב-40 לפנה''ס, במסע זה הורודוס אינו מסתייע בשליט חיצוני או מקומי אלא בעצום צבאו בלבד.
בדרכו לירושלים מחסל הורדוס את תומכי אויביו, כאשר מגיע לארבל תושייתו ותושית הלאום היהודי נפגשים לעימות ענקים.

המערות האלה נמצאו בצלעות הרים תלולים ומכל עבר לא יכול הצבא לגשת אליהן, כי רק משעולים צרים ונפתלים הוליכו אל פי המערות, והסלע אשר מעבר פני המערות מלמעלה ירד אל תהום עמֻקה והיה זקוף על פי התהום.
אתגרו של הורדוס לכבוש את הארבל נכתב במלחמות היהודים, תוואי הר מתואר לנו בציוריות רבה בתיאור הקרב על יד יוסף, בעודנו עומדים בנקודת החיבור בין הסימון האדום והשחור נוכל להבין את מידת דיוקו של יוסף.
זמן רב לא ידע המלך לשית עצות בנפשו, כי נבצר ממנו להגיע עד המקום ההוא. ואחרי־כן מצא תחבולה מחֻכָּמה ומסֻכָּנה יחדו. הוא צוה לשלשל את בחורי צבאו בארונות (התלויים בחבלים) ולהציגם על פי המערות.
לפני צאתנו למסלול התבוננו בשחזור של פתרונו היצירת של הורודוס לעסק הביש שאליו נקלע בעקבות מבנהנו התלול של ההר שלח הורודות את חייליו בארגי עץ להכניע את אויביו.
והם שחטו את יושבי המערות עם טפם והשליכו אש על האנשים אשר אמרו לעמוד על נפשם. והורדוס רצה להציל אנשים אחדים ממות וצוה עליהם ביד שלוחיו לצאת אליו. אבל איש מיושבי המערות לא נעתר לדבריו ולא הסגיר את נפשו בידי הורדוס, ואלה אשר נתפשו בעל־כרחם בחרו במות מחיי שבי.מלחמת היהודים ברומאים א', טז.
תומכיו של אנטיגונוס לא וויתרו על עצמאותם בקלות ולא נכנעו להורודס המבקש את המלכות חרף הבטחותיו לשלום ושלווה.


הקרבת לוחמי כפר ארבל הקשו רבות על הורדוס ולא פלא שקרב זה הועבר והידהד גם שנים לאחר מכן, כנראה זו הסיבה שאותו אתר משך את המורדים בשנית כ-100 שנה לאחר מכן בימי המרד הגדול.
נעלה אל המערות והטירה על מנת להבין את גדולתם של לוחמי המרד הגדול ומה היו אתגריהם.
מערכה בטהרה.
בהיכנסנו לבמצר ארבל נוכל להבין את הבחירה דווקא באתר זה להתבצר, סלעי הגיר הנקובים חללים טבעיים הועצמו בפני פטישיו של יוסף בן בתתיהו עצמו כאשר היה מפקד הגליל בימי המרד.
ואחרי אשר שׂם יוסף משפטי צדק בכל עיר ועיר מבית, שׂם את פניו לחַזק את הארץ. ובדעתו, כי הרומאים יעלו על ארץ ישראל, דרך הגליל, בִּצר את כל משגבי הארץ… ומלבד אלה בנה חומות על המערות אשר מסביב לים כנרת בחלק הארץ הנקרא הגליל התחתון, מלחמת היהודים ברומאים ב',כ',ו.
תיאורו של יוסף היכן בחר לבצר אלו מערות לא מותרים ספק כי כוונתו למערות הארבל, בחירת מערות אלו מראות כי למד את הלקח ההיסטורי של קרב הארבל כנגד הורדוס.
אם נעבור בין חדרי המבצר נזהה פרטים ייחודיים השופכים אור חדש על קרב מערות ארבל כנגד הרומאים, למעט חללי שינה וקרב בנו המורדים חללים נוספים, מין בורות בעלי מימדים קבועים, אלו הם מקוואות!
בנייה מורכבת זו של מקווה טהרה ומקווה כלים בתוך ההר ,במצבר המיועד למלחמה, מראה לנו את דבקותם של המורדים וסיבתם לצאת למרד.
בזמן שאדם מאבד צלם אנוש ומצוות דתו עומדות על סף הכיליון בוחרים המורדים לחרף נפשם על מצוות היהדות קלה כבחמורה ולא זנחו את מצוות הטהרה, אקט דתי שכזה מראה לנו את מצב המחשבתי של המרדים בו הם מכוונים לבית המקדש! אפילו בהתכוננות לקרב וגם בזמן הקרב עצמו בחרו הלוחמים לחיות בטהרה ובקדושה!

לאחר סיור בין החדרים וזהיו המקוואות נרד חזרה אל השביל המסומן אדום לא נרד בשביל האדום לכפר ואדי חמאם אלא נצעד לכיוון מערב אל עבר היתדות.


מבט אחרון אחרוה אל המצבר ילמד אותנו שהחומות המשוחזרות עליהן שוטטנו נבנו לראשונה על ידי יוסף בן מתתיהו אך שוחזורו לראושנה על ידי עלי מושל צפת במאה ה-17.
עולים רמה.
עליה קלה בסימון האדום תוביל לבסוף ליתדות שימו לב שאומנם הקיר חלק אך צעידה בטוחה ויצבה תעלה אותנו לסוכת ההמתנה לחכות לאחרוני הקבוצה.
בסוף העליה נגיע למרפסת הצופה לכיון צפון מערב.
רגע לפני שנחזור לרכב נביט בהר הקרוב אלינו ושמו 'הר ניתאי' על שם ניתאי הארבלי.
בין הר ניתאי, בינינו ועד קרני חיטים רמת ארבל עליה יצאו אגדות לרוב,קרני חיטים מצביעות לנו על אירוע היסטורי נוסף בו לקחו חלק, וכן רמת ארבל היא אתר מפתח בהיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל, עלינו לשאול עצמנו במרפסת נוף זו מה נחשוב לנו יותר מכל?
מה בחיינו מספיק חשוב עד שנגיע לסביבה שחושלה בתהליכים ארוכים כמו הר ארבל שנוכל לנצל אותה על מנת להילחם לא רק על הדברים הגדולים בחיינו אלא גם על הדברים הקטנים שאותם לא נשכח ונזנח כמו לוחמי הר ארבל.

אוהבים סיורי פריחה? הצטרפו אלינו לסיורי פריחה בגלבוע וסיורים נוספים בשאר ארצנו היפה! פרטים וכתבות נוספות היכנסו לאתר שלנו
מרכז סיור ולימוד גלבוע מעיינות ע"ש סרן צביקה קפלן



מקורות
https://www.parks.org.il/wp-content/uploads/2018/01/5-2.pdf
https://benyehuda.org/read/12030#ch926

מרכז סיור גלבוע מעיינות ע"ש סרן צביקה קפלן

טל - 04-6626512

שעות מענה במשרד - 8:00 - 16:00

מייל - office@gilma.co.il

קיבוץ מירב

מיקוד 1914800 

  • Facebook Reflection

עקבו אחרינו