מי צבע אדום את ראשו של הגלבוע

15.11.2020

יאיר מאור, מדריך בוגר ורכז פרוייקטים ואירועים במרכז סיור ולימוד גלבוע מעיינות

מי צבע אדום את ראשו של הגלבוע?
את ראשו של הגלבוע מישהו צבע אדום, מן הלול מודיע גבר כי האיר היום.
מילות הגבעטרון עוד מהדהדות בראשי כולנו.. ולא בכדי למרגלות ראשו נקרא היישוב בשם נורית!
חרף קללתו של דוד המלך בנפול שאול: הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל-טַל וְאַל-מָטָר עֲלֵיכֶם--וּשְׂדֵי תְרוּמֹת
פסגות הגלבוע זוכות לייצוג מרשים של פריחה מרהיבה שצבעות את ראשו לא רק באדום אלה בשלל צבעים.
לכל פרח יש שם וגם משפחה.
כדי שנוכל להנות מפריחת הגלבוע על שלל גווניה ומינה עלינו לדעת מתי להגיע ולמי לצפות…
בעולם הפרחים יש משפחות על מנת שנוכל לקטלג אותם ביתר קלות לכל משפחה יש סממנים נפלאים המבדלים אותן אחת מן השניה במראה, בזמן הפריחה 'ובהתנהגות' זאת אומרת שאם לא נזהה את המין והסוג הספציפי של הפרח נוכל לזהות את המשפחה וללמוד על הפרט שמצאנו.
למשפחות רבות יש ייצוג על הרי הגלבוע נציג אותן ואת נציגיהן ותכונותיהם
פריחה המביאה מזל.
כולנו מכירים את האגדה האירית שאם נמצא תלתן בעל ארבעה עלים נזכה בזל טוב, האמת בר המזל היחיד באגדה הוא התלתן עצמו בזכות מוטציה נדירה זו יכול ליצור לעצמו יותר מזון, אולי בעצם לא כי אנו עלולים לקטוף אותו….
משמעות השם תלתן למעשה מרמז על המבנה שלו, כל עלה מחולק לשלושה עללים זהים ומכאן שמו!
התלתן הוא סוג ממשפחת הקטניות, ניתן לזהותו כך בזכות הפרי שלו שהוא למעשה תרמיל!
לסוג התלת יש שלושה מינים אותם ניתן לפגוש בגלבוע:
תלתן הארגמן
תלתן יפיפה זה פורח בחודשי מרץ-אפריל-מאי. אומנם הפרח לא גדול בפני עצמו אך יחדיו פרחיו צובעים את מדרונות ההר במרבד ארגמני מנקר עיניים! שמו בערבית הוא 'נפלה'
תלתן כוכבני
מין ציורי זה מקבל את ייחודו בזכות פירותיו השמורים בתרמילים סגורים ופריחתו הדומה לצורת כוכב אדמוני. שימו לב מקרוב לשערותיו של התלתן הכוכבני שנועדו להגן עליו מפני קור או אבק הנישאים ברוח.
תלתן תריסני
מין זה הוא הנפוץ ביותר מבין מיני התלתן מקור שמו מגיע מן התפרחת הלבנה שעליה ארוכים מרוחבם, צורה המזכירה לנו לוחם המרים את מגינו, מגן בשפב יפה-תריס.
שלושת מיני התלתן נפוצים כמעט בכל הגלבוע ולא קשה לחפש אותם רק להיזהר לא לרמוס אותם.
התוכלו לזהות את מיני התלתן השונים בתמונות?


טופח ועוד טופח.
נציגים נוספים של משפחת הקטניות הם הטופחים, פירחיהם עגולים ונראים כפרפרים קטנים שנשארו לנוח על גיבעוליהם. שניהם פורחים בחודשי פברואר עד אפריל בגווני צהוב שונים.
טופח ירושלים פורח בצהוב קטיפתי ולו נימים ורודים שבמקרים מסוימים משתלטים על צבעו,
טופח מצוי לעומת זאת פורח בצהוב עז וכך גם עליו מזדקרים בגאון לפעמים אפילו על על שכניו הפרחים.
בערבית נקרא הטופח המצוי מְדאדֶה חַיֵיה או ג'וּלבּאן. הסוג טופח אכיל ואף מופיע במקורותינו, ניתן להשתמש בצמחים אלו להמריץ ייצור של חלב אם, תרופה נגד פצעי עוד, בפרט בפנים.
בואו נכין סלט.
ישנם צמחים רבים שפריחתם אינה כה מרשימה אך אנו מכירים את שמם מהמטבח הביתי!
פרחים אלו עברו תהליך ברירה על ידי בני האדם על מנת שנוכל ליהנות מהם. סיבוב על ראש הגלבוע יתן לנו הזדמנות מצויינת לחזור למקורות ולתבל עוד קצת את ארוחת הצהריים.
אפון קיפח
האפון הקיפח הינו נציג נוסף של משפחת הקטניות ומכאן שגם הוא אכיל, כאשר הוא צעיר טעמו כאפונה המבויתית אותה אנו אוכלים, צורתו דומה במנה דל לטופח אך לנו להתבלבל בזכותו צבעי הוורוד של עלי הכותרת ואילו הסירה בצבע סגול עז, כמו כן עליו גדולים יותר. ניתן להנות מפריחתו בחודשי מאי-אפריל.
גזר קיפח
מקור שם בזכות הגבעול הרזה והגבוה ואכן הגזר הקיפח בולט מאוד בנוף ומוקר לנו בזכות התפרחת הלבנה המסודרת כסככה ובמרכזה סימון שחור הקורא לחרקים להצטרף לחגיגה.
שורשו דומה לגזר חיוור וקטן, מצוי שלו טוב למחלות עור, ובמקרה ואנחנו לא בשמורת טבע מגש של הגזר קיפח לאישה הרה יעזור לה לעובר לעבור את ההריון בקלות.
שום
ישנם מינים רבים של שום, למעשה 300 מינים שונים ו-25 מינים צומחים בר בישראל!
לחלקם תפרחת סגול עגלגל כדוגמת שום הגלגל ושום גבוה ואילו חלקם בעלי פריחה לבנה עדינה וקטנה כמו שום משולש ושם שעיר. למעשה אנו מכירים שני מיני שום נוספים מהבית שום הגינה המוכר לנו במטבח כ'שום' והשום הנבוב שמגיע יחד איתו המוכר לנו כבצל.
גבעולו ופרחיו נתנו לשום המשולש את שמו וניתן לקטוף חלק מפרחיו בחודשי מרץ-אפריל ולנשנש תוך כדי הליכה ולהוסיף לסלט לקבל עוד טעם.
קוצים זה טעים.
ישנם שני מיני צמחים הגדלים בר כולנו מכירים אותם, הם תוספת נהדרת לתזונה, טעימה ורעננה, יש בהם המון ברזל וחומרים נוספים המחזקים את גופנו אך בכל זאת אנו תמיד טועים בשמם לפחות הם אחים למשפחת המורכבים.
הברקן הסורי נקרא חוּרפֵייש אל-חַמיר פריחתו סגולה וסיבבה קוצים דקים הנראים כברקים הפורצים ממנו,
הגדילן המצוי נקרא ח'וּרְפֵיש אִלְ-גִ'מַאל פריחתו אף היא סגולה אך לפעמים גם לבנה, סביב הפרח הגדל לבדו על הגבעול מסורים קוצים יציבים וחזקים יותר.
לזרעיו של הגדילן תכונות מרפאות, מצוי השמן מהם משמם במדינות מודרניות לטיפול בבעיות כבד וכיס המרה. שני מינים אלו פורחים בחודשי מרץ-מאי-אפריל וכל חלקיהם ניתנים לאכילה, רק לא לשכוח להוריד את הקוצים.
סתוונית וכרכום.
שני פרחים נפוצים במורדות הגלבוע יכולים למעשה להיות לבני זוג… מאחר וסתוונית היורה ממשפחת הסתווניים פורחת בצבעי סגול מיד אחר הגשם שמה הקודם היה בר יורה. יחד איתה בחודשי נובמבר עד ינואר ממש, בשיא החורף פורח איתה כרכום חורפי פרח נהדר זה בן למשפחת האיריסים פורח בלבן בהיר.
שניהם גיאופיטים נמוכי קומה פורחים בחודשים מקבילים. חדי העין שימצאו אותם פעם אחת יוכלו לשוב ולמצוא אותם בין הסלעים ושלוליות הבוץ גם בשנה לאחר מכן בזכות הפקעת שלהם שכן הם כאמור גיאופיטים.
צבעו של הגלבוע.
על מי בכל זאת מזמר השיר בוא נצבע ראשו של הגלבוע? על משפחת כנ''פ!
לכלנית המצויה כמה צבעי פריחה וביניהם סגול, כחול וכמובן אדום היא הראשונה לפרוח בחודשי דצמבר-מרץ,
מיד אחריה צומחת נורית אסיה הפורחת בחודשי פברואר עד מאי פריחה אדומה מעט שונה בזכות טבעת חומה בלב התפרחת, כאשר תתחיל לכמול סוג הפרג על שלושת מיניו ינץ פרחיו האדומים על הר הגלבוע,
פרג זיפני ויחד איתו פרג הכרמל אך המוכר ביותר לנו הוא פרג אגסני הפרג שונה במשפחתו וזמן פריחתו בחודשי מרץ-אפריל-מאי. בחלק הפנימי והחיצוני של עליו ניתן לזהות כתמים שחורים המבלטים אותו מחברותיו ממשפחת הנורתיים.
המקשר בין שלושת הפרחים הללו שאינם מענקים צוף או אבקנים למאביקיהם אלא מחסה!
צבעם האדום מושך אליו חיפושית המגיעות אליהם על מנת לקבל הגנה, בשעות הלילה או כאשר יורד גשם על הכותרת של הפרחים נסגרים בעת ערב על דייריהן החדשים ונפתחים שוב כאשר השמש יוצאת אל השמים.

בגלבוע נציגים של משפחה נוסף וגם הם מתגמלים את מאביקיהם בצורה דומה.
היהלום שבהיכל.
הצמח המפאר ביופיו הרי את הגלבוע הוא איריס הגלבוע מין זה אנדמי לגבולע הכוונה שרק באזור ומעט מאוד דרומה ניתן למצוא אותו. בחודשי מרץ-אפריל כל הדורו עולה מעל הקרקע לגובה של 90-40 ס''מ! פריחתו צבועה עז בסגול ולפעמים בלבן עם משיכות מכחול צהובות.
אירס הגלבוע נמנה עם סדרת 'אירס ההיכל' הכוונה שבין עלי הכותרת הגדולים יוכלו חרקים רבים למצוא את מנוחתם והחלל הגדול בו מתרחשת האבקה מזכיר את היכל שלמה.
אנו מכירים פרח זה מסמלה של החברה להגנת הטבע, בזכות יופיו שיצא למרחק כבר ב-1876 על ידי הנרי בייקר טריסטראם שזיהה אותו הגיעו המונים לקחתו להצמח כמעט ונכחד, בזכות מאמצי הסברה של החברה להגנת הטבע יחד עם עבודת האבקה ידנית נעצרה ההכחדה ואף אירוס הגלבוע חזר לקשט את ראשי ההרים בנחלתו.

אוהבים סיורי פריחה? הצטרפו אלינו לסיורי פריחה בגלבוע וסיורים נוספים בשאר ארצנו היפה! פרטים וכתבות נוספות היכנסו לאתר שלנו
מרכז סיור ולימוד גלבוע מעיינות ע"ש סרן צביקה קפלן