!סיפורו של שאול מתחיל אי שם בשמואל א', כאשר שאול נמשך להיות המלך הראשון של ישראל

שאול המלך היה אחת הדמויות הגדולות שיש בתנ"ך ויש לו סיפור גדול ומטורף אך הפעם נתמקד רק בחלק מכל הסיפור שלו. סיפור אחד מיני רבים שמספר לנו על גבורה והכרת הטוב, סיפור שהתרחש באזור הגלבוע ועמק יזרעאל ויגלוש מעט גם ליבש גלעד שנמצאת כיום בירדן- שם מתחיל הסיפור.                                             באותה התקופה נחש העמוני משעבד את אנשי יבש גלעד והם בוכים לפניו בבקשה לכרות איתו ברית , והוא עונה להם שהוא מוכן לכרות איתם ברית אך ורק אם הם יוציאו את עיין ימין שלהם וכך תהיה בושה לישראל.           אנשי יבש גלעד מבקשים מנחש העמוני 7 ימים שבהם הם יבקשו עזרה מעם ישראל, ואם איש לא יבוא לעזור הם מוכנים לברית שלו.                                                                                                                           אנשי יבש גלעד שולחים שליחים לכל ישראל והדברים מגיעים לאוזניו של שאול. ברגע שהוא שומע את זה הוא כועס מאוד ועושה כך: " ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמור אשר איננו יוצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפול פחד ה' על העם ויצאו כאיש אחד". וכך, נלחמים עמ"י ומצילים את אנשי יבש גלעד.                                                                                                                                      לאחר אותו אירוע עושים לשאול טקס המלכה בשנית ובו כל העם חוגגים את הניצחון.                                       נקפוץ עוד קצת קדימה לשמואל א' פרק כ"ח, הפלישתים באים להילחם בנעמ"י וחונים בעמק יזרעאל, שאול רואה זאת ואוסף את כל עמי לחנות בגלבוע ולהתכונן לקרב. שמואל הנביא נפטר, ושאול הסיר את כל האובות והידעונים מהארץ(בעלות אוב מכשפים וכדומה).                                                                                                  כרגע, שאול נמצא לפני קרב מטורף והוא רוצה את הביטחון לדעת שהוא הולך לנצח. כבר הזכרנו ששמואל מת ולכן אין לשאול עם מי לברר. הוא מחליט לעשות מעשה- שאול הולך ומתחפש לאחד מהעם כך שאיש לא ידע שהוא המלך. הוא מברר היכן נותרה בעלת אוב שמפרה את החוק שחקק , ומגלה שיש בעלת אוב ששוכנת בעין דור. שאול הולך אליה מחופש עם עוד שני שומרים שלוקח עמו, ומגיע אל בעלת האוב. הוא מבקש ממנה להעלות באוב (להעלות את רוחו) של שמואל מן המתים, וברגע שבעלת האוב עושה את מבוקשו היא יודעת שהוא שאול המלך. יש מדרש שמספר על מקרה בו מלכים מבקשים להעלות נפש מן המתים, והנפש עולה הפוך(ראש למטה רגליים למעלה) וכך בעלת האוב ידעה ששאול הוא המלך.                                                                                  ברגע שבעלת האוב מבינה, היא שואלת את שאול האם בא להרוג אותה כיוון שאסר את המקצוע הזה בארץ. שאול מרגיעה אותה ומבטיח לה שלא יעשה לה דבר ושהוא רק רוצה להתייעץ עם שמואל, היא נרגעת ומסכימה. שאול שואל את שמואל האם הוא ינצח בקרב הגדול נגד הפלישתים, ושמואל אומר לו כך "ויתן ה' גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן ה' ביד פלישתים" ( פרק כ"ח פסוק י"ט)- ה' אומר לו שגם יפסיד בקרב גם הוא ימות וגם שני בניו ימותו.                                                                 הקרב הגדול פורץ בגלבוע ועם ישראל אכן מפסיד בקרב. לקראת סוף הקרב הפלישתים הורגים את יהונתן אבינדב ומלכישוע בניו של שאול, ושאול מבין שהוא מפסיד והולך למות. ברגע שמבין זאת הוא מחליט שהוא לא רוצה להיתפס על ידי הפלישתים והוא חייב לעשות מעשה- שאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו וכך הפלישתים לא יצליחו לתפוס אותו ולקבל את הזכות להרוג אותו ולהתעלל בו לפני כן. נושא הכלים לא מסכים ולכן שאול מחליט לעשות מעשה וליפול על חרבו- " ויאמר שאול אל נשא כליו שלוף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפול עליה וירא נשא כליו כי מת שאול ויפול גם הוא על חרבו וימת עמו".                                                                                                                       לאחר הקרב באים הפלישתים ומוצאים את גופתו של שאול, הם שמחים ומאושרים על ניצחונם ועל מותו של שאול ומחליטים כאות ניצחון לקחת את גופותיהם של שאול ובניו ולתלות אותן בצורה מבזה על חומות עירם. ברגע שתושבי יבש גלעד שומעים על הדבר הם מחליטים לעשות מעשה, ולהשיב טובה לשאול שהציל אותם מנחש העמוני. הם יוצאים לדרך והולכים לקחת את הגופות, ולהביא אותם לקבורה ראויה בארץ ישראל- "ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גווית שאול ואת גווית בניו מחומת בית שן ויבואו יבשה וישרפו אותם שם ויקחו את עצמותיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצומו שבעת ימים"(פרק ל"א פסוק י"ב)

הסיפור נגמר בהכרת טובה אחרונה של אנשי יבש גלעד אל שאול המלך, הם יודעים שזו הכרת טובה ללא תמורה ועושים את הדבר בכל זאת.                                                                                                                 סיפורי התנ"ך מלווים אותנו כל הזמן גם בחיי היום יום שלנו. מסיפורו של שאול אנחנו יכולים ללמוד הרבה גם לחיינו האישיים.                                                                                                                                 כאשר נזכה ללכת לטייל בגלבוע ובעמק יזרעאל נראה את הסיפור קם לתחיה: נוכל לראות את יבש גלעד על ירדן מולנו, לדמיין את הפלישתים בעמק למטה, את הקרבות העקובים מדם שהתרחשו כאשר פרץ הקרב בגלבוע, וכך נראה הכל במו עינינו